קרניוטומיה (Craniotomy – ניתוח לפתיחת הגולגולת) הינה שם כולל למספר סוגי ניתוחים הכוללים פתיחה כירורגית של עצם הגולגולת. הניתוח נחשב לניתוח השכיח ביותר בתחום הנוירוכירורגיה ומטרותיו מגוונות ומשתנות, בהתאם למצבו של המטופל. שכיחותם הגבוהה, יחסית, של ניתוחים מסוג זה, איננה מקטינה את הסיכון לרשלנות רפואית בעת ביצועם ולעיתים, נדמה, כי דווקא בשל מורכבותם ומורכבות התהליכים שלפניהם ואחריהם, טווח הטעות גדל אף יותר מאשר בפרוצדורות רפואיות כירורגיות אחרות, בעיקר בשל ההשלכות של רשלנות רפואית בניתוח ראש.

מהן הסיבות לביצוע ניתוחי פתיחת גולגולת?

ניתוחי ראש יבוצעו במספר מקרים אופייניים:

• לצורך אבחון והסרת גידולים ממאירים ושפירים במוח – במקרים כאלה יכללו הניתוחים ביופסיה והסרה חלקית/מלאה של הגידול, ניתוחי כריתה חלקית או ניתוחי Debulkingg, המקטינים את נפחו של הגידול ומשחררים לחץ מהמוח. הגידולים שינותחו בקרניוטומיה יכללו, בד"כ, גידולים ראשוניים של המוח, גידולים שפירים מסוג מנינגיומה (Meningeom), גידולים ממאירים מסוג גליומה (Glioma) בדרגה נמוכה (שלבים 1 ו-2), גידולי מוח שניוניים וגם גידולים נדירים כמו גרמינומות (Germinomas) או לימפומות (Lymphoma).
• לתיקון מומים קיימים בכלי הדם שבמוח – מולדים או זמניים כמפרצת מוחית ו-AVM (ר"ת ל-Arterio-Venous Malformationn – מום עורקי/ורידי מולד של כלי דם מוחיים) ותופעות נוירולוגיות אחרות (כאפילפסיה חריפה)
• לטיפולים בטראומות מוחיות-מקומיות – כשבר או דימום תוך-מוחי וזיהומים תוך-מוחיים (כמורסות ואבצסים).

ניתוח ראש – מה עלול להשתבש?

באופן טבעי, מאחר ומדובר בניתוח מורכב במיוחד, הניתוח עצמו אורך מספר שעות, בעת שהמטופל נמצא תחת הרדמה מקומית או מלאה, וראשו מקובע במתקן מיוחד שמונע תנועה, המאפשר למנתח לבצע את הניתוח בצורה הבטוחה והמדויקת ביותר. בשלב הראשון, יוצר המנתח חתך בגולגולת ובשלב שלאחריו, מוסר חלק מעצם הגולגולת, במטרה לחשוף את מעטפת המוח, בה מבוצע הניתוח עצמו. לאחר סיום התהליך הכירורגי, מושבות למקומן מעטפת המוח ועצם הגולגולת. היות ומדובר במוח האדם, כל טעות, ולו הקטנה ביותר, הנעשית במהלך הניתוח עצמו, עלולה לגרום לנזקים קשים ולהחמרה דרסטית במצבו של המנותח ולעיתים, אף לשיתוק מוחלט שאיננו הפיך (כמו במקרים של רשלנות רפואית בניתוח בעמוד השדרה). בנוסף לטווח הטעות בניתוח עצמו, ישנן נקודות נוספות בהן עלולה להתגלות רשלנות רפואית כאבחון שגוי בצורך בניתוח (בעוד שמצבו של המטופל איננו מחייב זאת), חוסר מתן מידע מלא למטופל על ההשלכות והסיכונים הכרוכים בניתוח, טיפול רשלני ואי זיהויי תופעות לוואי קריטיות לאחר הניתוח וכן הלאה.

האם כל עו"ד רשלנות רפואית יכול לייצג בתביעה כזו?

היות ומדובר בנוירוכירורגיה, שהינה תחום התמחות אשר דורש מהרופא המנתח העוסק בו התמחות מורחבת ורבה יותר מרוב תחומי הרפואה האחרים (בכל זאת, מדובר במוח האדם), אף עורכי דין המייצגים מקרי רשלנות רפואית בניתוחי ראש, אינם יכולים להיות עו"ד רשלנות רפואית כלליים, אלא חייבים להתמחות ולהתמקצע בתחום ספציפי זה. הכרת הטכניקות, הבדיקות והטכנולוגיות הקיימות הינה הכרחית, כאשר עו"ד מתעתד לבסס תיק רשלנות רפואית מסוג זה.