כאשר מדובר בפרוצדורות רפואיות, שיבושים בתהליכים הרפואיים עלולים לגבות מחיר יקר באיכות החיים של המטופל ואף לעלות לו בחייו. היריון ולידה, למרות היותם התהליכים הטבעיים ביותר לגוף האישה, פותחים פתח למגוון רב של אירועים, בדיקות ותהליכים שעלולים להשתבש ולסכן את חיי האם ההרה ואת חיי העובר (או התינוק, בשלב מאוחר יותר, בעת הלידה).

חלק מהמקרים אמנם אינם קיצוניים עד כדי כך ואינם מעמידים את חיי האם או התינוק בסכנה, אלא כוללים נזקים עתידיים בלתי הפיכים בדרגות השפעה שונות על איכות חיי כל אחד מהם או שניהם.

במידה ונולד ילד עם מום, ניתן לבחון באמצעות עורך דין רשלנות רפואית, האם ניתן היה לאתר את המום מבעוד מועד במהלך ההריון ומשכך, תקום עילת תביעה ברשלנות רפואית בהריון.

תביעות רשלנות רפואית בהיריון לעומת תביעות רשלנות רפואית בלידה

חשוב להבין, כי מדובר בתביעות שונות האחת מן השניה, הן מהפן הרפואי והן מהפן המשפטי. בעוד שתביעות שעניינן רשלנות רפואית בלידה עוסקות בתהליך הלידה עצמו ובהחלטות המוטלות על הרופאים במהלכה ולאחריה (למשל, המעקב והטיפול במקרים של לידת פג, האם ליילד בניתוח קיסרי, כיצד לפעול בלידה כשהעובר לא התהפך ועוד), תביעות רשלנות רפואית בהיריון נוגעות לחודשי ההיריון שקדמו ללידה. הן עוסקות במעקב היריון שגוי או רשלני, בדיקות שנעשו (או שלא נעשו), תוצאות בדיקה שפוענחו שלא כשורה, מומים שלא התגלו מבעוד מועד וכיוצ"ב. יחד, ובשל התפרשותם על תחומים רבים, מהווים שני תחומי תביעות אלה כשני שלישים מכלל התביעות בהן עוסק עורך דין רשלנות רפואית.

מהי רשלנות רפואית בהיריון?

נראה כי לרשות הרפואה והאישה ההרה עומדים כל הכלים לצמצם כמעט עד לאפס את הסיכונים. מה עלול להשתבש?

על מנת להבין מהו טווח הטעות בו עלולה להתגלות רשלנות רפואית בעת היריון, יש צורך להכיר את הבדיקות השונות העומדות לרשות הנשים במהלך ההריון ואף בטרם ההריון, מומים אפשריים והמצבים שהן עשויות לגלות.

רשלנות רפואית בהיריון יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר הפניה של הרופא המטפל לבדיקה אשר צריכה להיעשות ולא נעשית. ככל שקיימות בדיקות אשר לא מבוצעות במסגרת הרפואה הציבורית אך ניתן לבצען באופן פרטי, על הרופא המטפל ליידע את האישה ההרה על קיומן וכי באפשרותה לבצען על חשבונה.

במידה ולא הוצעו בדיקות אלו על-ידי הרופא המטפל, מטופל ברשלנות רפואית. בנוסף, יש לקבל את הסכמה של האישה ההרה לביצוע הבדיקות באמצעות טופס הסכמה, אחרת, מדובר גם אז ברשלנות רפואית.

הבסיס לתביעות רשלנות רפואית בהיריון מניחה טענת "הולדה בעוולה" לפיה, גילוי ואבחון מוקדם של מומים ומצבים מסוימים היה מונע את הולדתו של התינוק, אשר, מאחר ונולד, נגזר על הוריו לסבול מהתוצאות של אותה רשלנות רפואית טרום-לידה, בין היתר בשל הטיפול הרב שנדרש לאור מצבו הרפואי של התינוק.

נסקור בקצרה מספר בדיקות אפשריות, שאי הפניה לביצוען או פענוח שגוי שלהן עשוי להקים עילת תביעה ברשלנות רפואית:

בדיקות טרום היריון:

1. בדיקות נשאות למחלות גנטיות – כטיי-זקס, CF ותסמונת X שביר.
2. בדיקות דם לסרולוגיה – הבודקות נוכחות נוגדנים בדם למחלות ויראליות אשר עלולות להשפיע על מצבו של העובר במידה והאישה תחלה בהן במהלך הריונה (כאדמת ודלקת קרום המוח, למשל).
3. מצב בריאותי ומחלות ספציפיות – ישנן מחלות ומצבים בריאותיים שהטיפול התרופתי הניתן במהלכם לאם עלול לפגוע בעובר (כיתר לחץ דם, סכרת, אפילפסיה, או פעילות יתר של בלוטת המגן).

בדיקות בעת ההיריון:

בנוסף על בדיקות ואבחונים אלה (אשר, במידה ולא בוצעו לפני ההיריון, יבוצעו סמוך מאד לתחילתו) ישנן בדיקות המבוצעות מספר פעמים או באופן קבוע מידי פרק זמן במהלך ההיריון (כבדיקות דם, שתן ואולטרה-סאונד). ישנן גם בדיקות יוצאות דופן, הנערכות בגילאי היריון מסוימים, או במצבים רפואיים מסוימים. נביא מספר דוגמאות לבדיקות כאלו:

1. בדיקת סיסי שלייה – בדיקה פולשנית הנערכת בשבוע ה-10 עד לשבוע ה-13. מטרתה לבדוק פגמים גנטיים ובעיות כגון תסמונת דאון. אחוז הסיכון הגבוה של ההפלה לאחר בדיקה זו (1%%) גורם לכך, כי ההפניה לבדיקה זו היא על ידי הרופא המטפל, על פי הצורך הרפואי ורמת הסיכון של האישה ההרה.
2. בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת אולטרה סאונד המבוצעת בשבועות ה-11 עד ה-14. לעובר כמות קטנה של נוזל מתחת לעור המצוי באזור העורף. כאשר קוטר מרחב הנוזל (המכונה שקיפות העורף) גדול מהרגיל, עולה מידת הסיכון לתסמונת דאוןולמומים שונים (כמומים בלב) אצל העובר.
3. בדיקת סקר שליש ראשון של הריון – בדיקת דם המבוצעת בשבוע ה-10 עד לשבוע ה-13 של ההיריון המשלבת את בדיקת השקיפות העורפית ובדיקת רמת שני חלבונים (PAPP-A ו-HCGG). ערכים וממצאים חריגים בה יכולים להצביע על הצורך בביצוע בדיקות נוספות.
4. סקירת מערכות מוקדמת – בדיקת אולטרה סאונד המבוצעת בשבוע ה-14 עד ה-16 של ההיריון על ידי מומחה אולטרה סאונד (רמה 22). הבדיקה בוחנת את איברי הגוף, הלב, המוח וכמות מי השפיר, עשויה לגלות מומים מבניים, ואף לסייע בהחלטה האם לבצע בדיקת מי שפיר או בדיקת סיסי השלייה.
5. בדיקת מי שפיר – בדיקה המבוצעת בשבוע ה-16 עד ל-18 של ההיריון, אשר בנשים הרות מתחת לגיל 35 איננה נחשבת לחובה. היות ומדובר בבדיקה פולשנית שאחוז ההפלות בה עומד על 0.5%%, לרוב, תבוצע הבדיקה במקרים בהם התגלו ממצאים חריגים באחת מהבדיקות הקודמות או בהריונות בהם יש סיבה טובה לסיכון הכרוך בה (למשל, היסטוריה גנטית משפחתית של מומים מסוימים וכד').
6. בדיקות תבחין משולש ("חלבון עוברי") או מרובע (בדיקת אינהיבין – Inhibin A) – בדיקות דם האם המבוצעות בין השבוע ה-16 לשבוע ה-20 של להיריון. התבחין המשולש בודק את רמתם של שלושה חלבונים ומאתר למעלה מ-60%% ממקרי תסמונת דאון. בדיקת התבחין מסייעת גם באבחון של מצבים חמורים נוספים, במיוחד מום פתוח בתעלת העצבים או בעמוד השדרה (ספינה ביפידה פתוח או סגורה). התבחין המרובע מוסיף בדיקת אינהיבין (Inhibin A) בנוסף לשלושת החלבונים של התבחין המשולש ומאפשרת העלאת אחוזי איתור העוברים הלוקים בתסמונת דאון ל-70%.
7. סקירת מערכות מאוחרת – מבוצעת בשבוע ה-22 עד ה-25 להיריון ונחשבת לבדיקת האולטרה-סאונד החשובה ביותר בו. סקירת מערכות מאוחרת מבוצעת על ידי רופא מומחה וכוללת סקירת מומים אשר סקירת המערכות המוקדמת לא יכלה לגלות כגון חלק ממומי הפנים, המוח, הכליות עמוד השדרה והלב.

 עורך דין רשלנות רפואית בתביעות רשלנות רפואית בהריון

תחום הרשלנות הרפואית בהיריון ובלידה הינו מורכב ביותר ודורש הבנה והתמחות מיוחדים בו. הוסיפו על כך את העובדה שהגופים הנתבעים בגין אותה רשלנות הינם גופים גדולים, אשר נהנים מהגנתם של עורכי דין מנוסים מהשורה בראשונה, ותוכלו להבין, מדוע, במידה ואתם תובעים, תצטרכו לבחור דווקא עו"ד המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית ולא תוכלו להסתפק בכל עו"ד.