היריון ולידה אמורים להיות אירועים משמחים בחייה של אישה, האנשים החולקים איתה את חייה ואף המשפחה המורחבת והחברים.
אולם, לעיתים על תקופה מרגשת זו מעיבים עננים של פחדים וחששות. כל אם רוצה ללדת תינוק בריא ומאושר, אולם לא כל אם זוכה לכך ובמקרים רבים, הסיבה לכך היא רשלנות רפואית בהיריון או רשלנות רפואית בלידה עצמה.
כפי שפירטנו בעבר, דברים רבים עלולים להשתבש (והם, אכן, גם משתבשים, ברמת חומרה זו או אחרת) והנוגעים בדבר עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם פגיעה בתינוק, באם או בשניהם גם יחד, בין אם בשל רשלנות רפואית בהריון או בלידה.
הולדה בעוולה מול חיים בעוולה
אמנם תביעות רשלנות רפואית בהיריון ותביעות רשלנות רפואית בלידה נושאות אופי שונה, אולם, מבחינה חוקית, עד לפני זמן לא רב, הן היו שלובות האחת בשנייה וקשורות ביניהן בקשר בלתי ינותק.
מה, בכל זאת, היה ההבדל ביניהן?
תביעה בגין חיים בעוולה הייתה תביעה המוגשת על ידי (או בשמו של) הילד שנולד פגוע כתוצאה מהרשלנות הרפואית. למשל, רופא אשר לא ביצע את המוטל עליו בעת הריונה של האם ולא איתר מומים שניתנים לאיתור באמצעות בדיקות מתאימות, או רופא שלא גילה את שיקול הדעת המצופה ממנו בעת הלידה ולא החליט על ביצוע ניתוח קיסרי, למרות מצב מצוקה של העובר.
תביעה בגין הולדה בעוולה הינה תביעה המוגשת על ידי הוריו של הילד בעל המום. תביעת חיים בעוולה הייתה תביעתו של הילד ובה, ההורים היו תובעים את האחראים לנזקים שנגרמו להם בהולדת ילד בעל מום.
תביעות רשלנות רפואית בהריון ובלידה – עבר והווה
התייחסנו בלשון עבר, כאשר כתבנו על תביעה בגין חיים בעוולה (המוגשת על ידי הילד הניזוק או בשמו), מכיוון שב-28.05.2012 התחולל מהפך מהותי בגישתו של החוק לתביעות בגין חיים בעוולה, אשר התבססה על הקביעות כי ישנם חיים שמוטב היה לא לחיותם ו"טוב מותו מחייו" כבסיס לפסיקות הפיצוי בתביעות מסוג זה.
בתאריך זה, בו נפסקה "הלכת המר", ביטל בית המשפט העליון, בפסק דינו הפומבי האחרון של המשנה לנשיא, אליעזר ריבלין, את עילת התביעה של חיים בעוולה.
מצד שני, הורחב מאד בפסק הדין היקף הפיצויים הנפסקים במקרים של הולדה בעוולה. הגדלת הפיצויים להורים לילד הנפגע מטרתה להעניק להם כיסוי ההוצאות הכרוכות בגידולו ובצרכיו של הילד (גם לאחר בגרותו ולמשך כל תוחלת חייו) ופיצוי משמעותי על הנזק הלא ממוני (כפיצוי על הקשיים הנפשיים והמעשיים הכרוכים בגידול ילד בעל מגבלות).
הרחבה זו מביאה את הפיצויים הנפסקים בתביעת הולדה בעוולה לסכומים הקרובים מאד לאלה שנפסקו בשתי התביעות שהוגשו בעבר יחד (חיים בעוולה והולדה בעוולה).
התיישנות תביעות רשלנות רפואית בהיריון ובלידה
עד להלכת המר, ההתיישנות בגין תביעות רשלנות רפואית בהריון ורשלנות רפואית בלידה הייתה 25 שנים ממועד הלידה. "הלכת המר" יצרה למעשה שינוי במועדי ההתיישנות של תביעות השונות:
בעוד שפרק הזמן החולף עד להתיישנותן של תביעות רשלנות רפואית בהריון עומד עד לשבע שנים מיום הלידה (במידה והנזק זוהה מיידית) ועד לעשר שנים מיום הלידה (במידה והנזק התגלה בשלב מאוחר יותר), בתביעת רשלנות רפואית בלידה, ההתיישנות הינה של 25 שנים ממועד הלידה. כלומר, שבע השנים מתחילות להיספר מרגע הפיכתו של הילד לישות משפטית בפני עצמה בגיל 18.
האם זה אומר שלפניכם יש את כל הזמן שבעולם להגשת התביעה?
נהפוך הוא. כאשר מדובר במוסדות רפואיים גדולים, בחלוף הזמן, רשומות רפואיות המגבות את טענותיכם עלולות ללכת לאיבוד בארכיונים העמוסים, או, אף חמור מכך, להיות מתוקנות או "משופצות" בצורה שתקשה עליכם מאד להוכיח את האשמה של המוסד הרפואי הרלוונטי וחומרתה.
מדובר במוסדות מבוססים, אשר לרשותם עומדים עורכי דין מקצועיים, אשר שולטים בחומר ומייצגים את המוסדות הרפואיים בתביעות רשלנות רבות. לכן, אין ספק, כי אף עליכם מוטלת החובה להתחמש במיומנותו של עורך דין רשלנות רפואית מקצועי ביותר ולא להסתפק בעו"ד שאיננו בקיא ברזי הרשלנות הרפואית מהסוגים הספציפיים הללו.
רק עו"ד רשלנות רפואית בהיריון או בלידה יוכל לבסס תיק מוצק דיו, אשר יוכיח את זכאותכם לפיצוי הולם.
